רגע בהול במוזאון

געגועי השמש של לואיס 501׀ וממתין בכלוב הנגינה הנצחית, וגם מי שנגינתו, הקרֵבָה בכל׀ צליל אל סופה הידוע מראש, הולכת ונמחקת . אין הילה "סקריאבינית" לביצוע כזה . אין מסתורין, אין הוד רליגיוזי ואין שאיפות גדוּלה אמורפיות למזיגת ריחותיו, צבעיו וצליליו של מהלך החיים . אף אין בביצוע כזה שום דבר "פרומתאי" ( סקריאבין כתב סימפוניה מפורסמת ושמה "פרומתאוס" ) . לפיד האש לא נדלק ולא כבה כאן, והנשר המנקר בכבד אינו שונה מן הנשרים שיפקדו כל אחת ואחד בבוא שעתם . אף אין כאן בהכרח קשירת גורל עם מחבר היצירה המקורי, בטהובן במקרה זה ; יש מי ש"ייפגשו" בתיווכה של יצירת מופת שנכתבה בדמדומי החיים, ויש ש"ייפגשו" בתיווכה של בּגטלה . אף אין זו התכנסות ברוח "חגוג את שארית חייך" — במפגן אחרון של כוח או בבדידות מרירה . פגישה זו אינה אלא הרגע שבו אדם חולק כבוד לעצמו דרך דבר מה גדול ממנו ; דרך דבר מה שהוא מכיר בגדולתו ומאמץ אותו אל אצבעותיו . מדוע מיהר פגיס לפגישה עם הפסל המצרי ? מדוע הסופר של פרעה הוא "הסופר המהיר" ? מפני שהוא רצה להכתיב לו משהו בבהילות — מבלי לדעת מהו אותו "משהו", ומבלי לדעת מה פשר בהילותו, שהרי גזרת ה...  To the book