אוזן אחת יותר מדי

פרלודים 85׀ היום לכל דורש, ואותו נימוק נושן — "לראשונה בעברית" —׀ גם עליו אבד כלח . "מדריך" מסוג זה צריך להיות פריים האישי של כל מנגנוני הידע, ששורשיו בהטמעה ארוכת שנים של זרעי ה"תרבות" לגווניה, ולא ראשית מסעו המודרך של ה"מאזין", בבקשו לשכלל את מנגנוני ה"הבנה" שלו . פרלודים 65׀ זה הוגדר "מדריך למאזין" בכותרת המשנה שלו ( וליתר דיוק : ׀ "תולדות הקונצרט הסימפוני ומדריך למאזין" ) ומחברו הוצג גם הוא בכותרת משנה משלו : "ד"ר למדע המוסיקה" ( בספרו על המוסיקה הקאמרית, כדי לתעתע בקוראים, הושמטה ה-ע' משם המחבר, המופיע כפ . גרדנויץ, אך לא הושמט התואר ) . קשה שלא להעריך מוסר עבודה מן הסוג שמדריכים כ"עולם הסימפוניה" או "המוסיקה התזמורתית של היידן ומוצרט" בורכו בו ; מעקב עיקש אחר כל יצירה ויצירה, ורצון שאי אפשר לפקפק בכנותו להסבירן . אלא שתהייתו הראשונית של קדם — האם אפשר להבין יצירה "מעבר ליכולת העצמית" להכירה היטב — היא מושא לוויכוח המפרנס זה כמה עשורים חוקרים מתחומי האסתטיקה, הסוציולוגיה של המוסיקה, הפסיכולוגיה הקוגניטיבית וצירופי צירופיהם של אלה . פרט להצהרה כי "אני בהחלט מודע לאפקט השלילי של האז...  To the book