קונצרט בקפה "לבֵנָה"

פרלודים 04׀ אלו, שהקהל אינו יודע מה ינוגן בהם, ומלווה אותם באכילה,׀ בשתייה ובדיבור, דווקא הם מצטיירים, באופן מוזר, כדבר מה הדורש האזנה דרוכה . לעומת הניגון הנמשך מן הבימה בקפה "פלוריאן", השבוי עדיין באיזו הילה אריסטוקרטית של ראשית המאה התשע-עשרה, מתחשבים הנגנים של קפה "לבנה" ( שווגנר נהג לפקוד אותו ; עובדה המצוינת לצד האזהרה בדבר תוספת התשלום ) בעמיתיהם שבקפה "קואדרי" הסמוך . כשמסיימים נגני הקפה האחד לנגן כשלושה-ארבעה קטעים הם מניחים את כליהם, מקשיבים לנגינה העולה מן הקפה האחר וממתינים בסבלנות לתורם . קהל התיירים, שאינו נמנה עם יושבי בתי הקפה, אלא רק נעצר להקשיב ממרחק מה, נע כמקשה אחת בעקבות המוסיקה . תנועה זו של הקהל ממחישה את קלוּת המעבר בין שני פניה של בימת הנגנים : זירה בידורית גרידא — על כל המשתמע מכך — וזירה אמנותית לגיטימית, השומרת על סטנדרטים נאותים ותובעת בעצם היותה התייחסות למוסיקה המנוגנת ולא לתפאורת הנגינה . ואכן, לעתים "תוצריו" של קונצרט הקפה הזה מפתיעים באיכותם . תנאי הסביבה — בכיכר ונציאנית לא נשמע קול מכוניות או מטוסים, וסף גירוי ה"רעש" המוכר של העיר זוכה בה לוויסות טבע...  To the book