|
|
תחושה של מקום 13׀ מטען מיתי, כגון רביעיות המיתרים האחרונות של בטהובן או׀ הסונטה האחרונה שלו לפסנתר . גם הרביעיות של ברטוק באות בחשבון, וכמובן "הרביעייה לקץ הימים" של מסיין . יש להניח שחובבי הפוסט-רומנטיקה ימהרו להציע גם את מועמדותם של וגנר ( שהרי יש לסיים בתרועה ולא ביֶלֶל ) או מאהלר ( המייצג אסכטולוגיה יהודית-נוצרית, פלורליסטית לעילא ) , ואולי ראוי לחתום הכול דווקא באיזו יצירה נמשכת לאין קץ מבית מדרשו של סטיב רייך, למשל, שתשקף בדרכה המינימליסטית את פכי הקיום הנורא הזה . יוסטינוס מרטיר, מחברו בן המאה השנייה של הדיאלוג עם טריפון ( היהודי ) , שטעם דבר או שניים מנוראות הקיום, זיהה במזמור כ"ב בספר תהלים ( "הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני ; אספרה שמך לאחָי בתוך קהל אהללך" [ פסוקים כב - כג ] ) רמז מוקדם לשירתו של ישו עם תלמידיו במהלך הסעודה האחרונה . שינוי ניקוד קל בפסוק כ"ב של המזמור המקראי עשוי לבשר על הצפוי לאנושות כולה באחרית הימים : הושיעני מפי אַרְיָה . שכן אם יש בנמצא יצירה שנכתבה במובהק למען הרגע הזה, קץ כל הקצין, הריהי האריה הפותחת ומסיימת את "וריאציות גולדברג" . גם מפני שמחברה ...
To the book |
|
|