|
|
פרלודים 61׀ מסדרון וחדרים, ושב עמה תמיד אל נקודת ההתחלה . בעבורו,׀ חיים שהוחמצו פירושם יצירות שלא נוגנו, יצירות שלא חוברו, יצירות שבאו אל הלב ואל היד שלא בעתן . אבל מה רוצה לכבוש הנגן ? במה הוא מתעתד למשול ? יש היוצאים למסעי הכיבוש שלהם מסיבות גופניות טהורות . אחת האבחנות החשובות של ראשוני האתנומוסיקולוגים — כמו כל חידוש גם היא נראית מובנת מאליה — היתה ההצבעה על הקשר בין המקצב המוסיקלי שעולמו של האדם רווי בו ובין פעילותו הגופנית . שירת הלוחמים — מי לא חלם בילדותו, בעיניים סגורות ופקוחות, על מנגינות נכר כאלה : שירת אל-סיד, שירתו של מלך סיאם, שירת המוות של האמזונות, נעימות דוד- אורפאוס . האדם יוצר תבניות מקצב ברוחו וכופה אותן על גופו, ובה בעת נאבק בתבניות חיצוניות ( מחול הרכבות והמטוסים, התקתוק השב ונשנה של מהדורת החדשות ) שמכתיבים השדים יצירי כפיו . נגינתם של כובשים אלה היא באמת ובתמים מאבק על חירות המקצב הפרטי, שזקוק למרחב המחיה שלו . יש היוצאים לכבוש כמלכים ; גם במפוכחים ובמיושבי הדעת עשויה להכות ההכרה כי אין גדוּלה אמתית בלא הילת המוות, בלי חיים שנהפכו לסיפור המעשה של היצירה ( אדם גד...
To the book |
|
|