פרק אחד־עשר : צדיק = חכם בתהלים לז ושאלת רקעו החכמתי של המזמור

צדיק = חכם בתהלים לז ושאלת רקעו החכמתי של המזמור 131 הביטוי הנידון בתהלים לז עשויה בהחלט לשמש אינדיקטור המצביע על אופיו — או רקעו — החכמתי של המזמור . ב תהלים לז 30 : "פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט" . צמד המונחים צדיק ורשע נזכר לעתים תכופות בספרות המקראית . אף כי בהקשרים שונים מוצאים 3 אין בכך כדי לטשטש את ההוראה הבסיסית אנו אותם בגיווני משמעות מסוימים, המונחת ביסודו של כל אחד משני השמות הללו . עיקר המשמעות של צדיק היא "ישר", "צודק", "תמים", ואחת היא אם מדובר באדם ( בראשית יח 23 : "האף תספה צדיק עם רשע" ) , באל ( ישעיהו מה 21 : "אֵל צדיק ומושיע" ) או בשם עצם מופשט ( דברים ד 8 : "ומשפטים צדיקִם" ) — והיפוכה ברשע, שהוא "רע" ו"חוטא" . אופיים 4 במסגרת זו וגורלם של הצדיק והרשע נידונים בפרוטרוט בעיקר בספרות החכמה . מרבים הכתובים לתאר את מעלותיו של הצדיק, המביאות לו אושר והצלחה, כנגד מגרעותיו של הרשע, המובילות אותו לכישלון וחרפה . הניגוד בין צדיק לרשע הוא 5 מוטיב החוזר פעמים אין ספור במיוחד בספר משלי . 6 בדומה לצדיק כךספרות החכמה מרבה לעסוק בצמד מונחים נוסף — חכם וכסיל . גם החכם זוכה לדב...  To the book