פרק רביעי: לשימושו של המונח הכוהני עֵדָה בספרות המקראית

66 קדמותה של הטרמינולוגיה הכוהנית הנחה זו, שהשימוש במונח עדה עשוי לשמש ראיה לאיחורם של טקסטים מקראיים, כרוכה במכלול של שיקולים, שהלשוני הוא לאו דווקא מן החשובים שבהם . אולם אין ספק, כי מן הדין לבדוק תחילה את אופן שימוש המילה בלשון המקראית, לפני שבאים לקבוע הלכות בתולדות האמונה או ההיסטוריה המקראית . לבדיקה לשונית של המונח עדה מוקדשות השורות שלהלן . ב שגירותו של המונח עדה בחומש ( כציון לקהל ישראל או לחלק מסוים ממנו ) גדולה ביותר, והוא מופיע שם למעלה ממאה פעמים . אולם השימוש במונח זה מתמעט 3 ונעלם כמעט לחלוטין מן הספרותלאין שיעור בנביאים ראשונים, 21 פעמים בלבד, 4 בתקופה שלאחר מכן — נביאי הספר נזקקים לו שלוש ההיסטוריוגרפית והנבואית פעמים בלבד : הושע ז 12 וירמיהו ו 18 ; ל 20 . יחזקאל, עזרא ונחמיה אינם משתמשים בו כלל . ואילו ספר דברי הימים משתמש בו פעם אחת בלבד, דה"ב ה 6 "והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו" — והוא פסוק מקביל למל"א ח 5 "והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו" . במילים אחרות : בספרות המקראית המאוחרת — בניגוד למצב המשתקף מן החומש — אין אזכור של המונח הכוהני עדה, לא במסגרת של...  To the book