פרק ראשון : הלשון העברית בתקופה הפרסית

24 הגישה הדיאכרונית במחקר העברית המקראית 5 ואף בכתב הפרסי, 4 בחבשית ; 3 בערבית, 2 אלא גם באכדית,ניכרים לא רק בעברית, 6 אין זה מפתיע אפוא, שחידושי לשון רבים אשר אימץ לעצמו אידיוגרמות ארמיות . בעברית, המתגלים לראשונה בחיבורים הספרותיים של תקופת שיבת ציון, הם תוצאה ( ישירה או עקיפה ) של השפעה ארמית . "נאולוגיזמים" אלה מתגלים בכל תחומי הלשון — דקדוק, אוצר מילים, תחביר — וצמיחתם חוללה תמורות יסודיות במבנה העברית . זוהי הסיבה לכך שנקודת המפנה בהיסטוריה של הלשון העברית קשורה קשר אמיץ כל כך בתולדות הארמית . זוהי גם הסיבה לכך, שאת נקודת המפגש הקריטית בין הארמית ובין העברית יש לקבוע במאה השישית לפה"ס, אף שהמגעים בין שתי 7 הלשונות החלו זמן רב לפני כן ( השווה יְגַר שָׂהֲדוּתָא, בראשית לא 47 ) . ב . ש כ ב ו ת ו ר ב ד י ם ב ל ש ו ן ה מ ק ר א הספרות המקראית איננה, כידוע, מעשה מקשה . היצירות המצויות בה נכתבו בידי מחברים שונים אשר פעלו בתקופות שונות, ורקעה ההיסטורי מקיף למעלה מאלף שנים . אך טבעי הוא אפוא, שניתן להבחין בה שכבות ורבדים שונים, הנבדלים זה מזה מבחינה ספרותית ( כגון ספרי פרוזה / קטעי שירה ) ...  To the book