סמי מוריה

גיליון 85 כסלו תש"ף 19 ( חלק ראשון ) גיליון מיוחד 70 שנה למוסד בגיל 16 עזב מוריה את בית - הספר מתוך החלטה להשלים בגרויות אקסטרניות . הוא מצא עבודה בנמל, התיידד עם קפטן של דוברה ששטה על הנהר . יום אחד הוזמן על ידו לשיט עד החוף של עבאדאן שבאיראן . בדרך, בנקודת המכס, עלה המוכס ובדק בעזרת מקל אם יש סחורות בלתי חוקיות, שכן היו אז הרבה הברחות בין עיראק לאיראן . מוצר אחד היה יקר מאוד � בדים לחליפות גברים, שהגיעו מלונדון, דרך הודו לעיראק . המבריחים היהודים התקשו להעביר את הסחורה הזאת, �ואני אמרתי לחברי הקפטן� �אולי נעשה עסק� ראיתי שהמוכס מכניס את מוט הברזל, נותר חלל ריק בחזית של הדוברה� הוא לא בודק שם . נשים שם את הדברים שאני רוצה להעביר לדרום פרס, קח את זה לבתי הזיקוק ושם יחכה מישהו שייקח את זה . הוא הסכים . ואז מבריחי הסחורות לפרס פנו אלי, הילד, שאבריח להם אותן . לבעל הבית שעבדתי אצלו היה נהג מונית, שבצהריים לקח אותי הביתה . גייסתי אותו, שיביא את הסחורה . היה לי נהג, הייתה לי סירה ועשיתי הרבה כסף . . . היה לי דוד בעבאדאן, גייסתי אותו, שתהיה לו עוד פרנסה, שייקח את הסחורה וימכור אותה . הוא הרו...  To the book