פרק רביעי : המדינאי החילוני האידאלי: דגמים של תדמית

108 | פרק רביעי בר - אילן ( ברלין ) בזיכרונותיו : "גדולה אמיתית, אישית, יש להכיר במידה יתירה אצל אישים, שבחייהם הם כאגדה, שבזמן שהם מתהלכים עם אנשים, הרואים את מעלותיהם ומגרעותיהם כמו אצל כל בני - אדם, בכל - זאת מתייחסים אליהם כאל משהו שאינו רגיל, לא כאל איש, כי - אם כאל פרק היסטוריה . לדבר הזה זכה הרצל" . 73 תיאורו של הרב בר - אילן, אישיות ביקורתית ומפוכחת, משקף את קרבת דמותו של הרצל לגבול המיתוס . ועם זאת הקפיד הרב ליפשיץ להדגיש כי בעת כתיבת מאמרו עדיין לא נהיה הרצל למיתוס, ולפיכך הערכתו אליו שקולה וראלית . כפי שאראה, הערכה זו מופלגת עד כדי הקביעה שממועד פטירתו ועד יום כתיבת המאמר, "שעה שדמינו לאניה המטורפת בים ואבד לה קברניטה", 74 עדיין לא קם מנהיג בשיעור קומתו . מהי אפוא הערכה שקולה וראלית לדמותו של הרצל ? מקוריות ואסתטיקה כבר הראיתי לעיל שהרב יצחק ניסנבוים הביע ביקורת מרומזת אך רווחת על חוסר מקוריותו של תאודור הרצל, שכן לדידו "חיבת ציון" היא שייסדה את קו הפעולה הציוני . בסופו של דבר הוא הכריע וקבע שכוחו המטאורי של הרצל היה בארגון . הרב אליעזר מאיר ליפשיץ בחר להדגיש את מקוריותו של ...  To the book