הגות יהודית בעת החדשה המוקדמת: זרמים ומגמות מרכזיים  רוני ויינשטיין

הגות יהודית בעת החדשה המוקדמת : זרמים ומגמות מרכזיים  337 לחזור ולפרש את אותם טקסטים קנוניים . קו אופי זה, שאפשר לכנותו 'תרבות של ציטוטים' — איסופם של רכיבים מן המאגר הקלסי וסינתזה שלהם, וההדגשה של רכיבים מסוימים על חשבון אחרים — מוסיף להיות דומיננטי עד ספרות ההשכלה . הרכיבים נשארו ככלל אותם רכיבים, אבל הפסיפס שנוצר מהם היה אמור להיות חדש . הדגשת היסוד הפרשני של היצירה היהודית נסמך במדעי היהדות על התפיסה שהחיבורים החדשים אינם חורגים מן השיח הפנימי או הדיאלוג הפנימי של העילית . מדובר במעין 'רפובליקה של משכילים' בנוסח יהודי : חכמי הדורות מדברים זה עם זה מתוך הנחה שכל יסוד שאינו משתייך למסורת הקנונית היהודית ה'פנימית' הוא בבחינת סכנה, חדירה מבחוץ אל המעגל היהודי ה'אותנטי' . 3 השינויים הדמוגרפיים שחלו בקהילות היהודיות בזמן המעבר אל המודרניות וההקמה של מרכזים יהודיים חדשים השפיעו מאוד על כינונה של ההגות היהודית . עיון היסטורי מלמד שהיצירה היהודית המרכזית ( התנ"ך, המשנה, שני התלמודים, ספר הזוהר, הספרות הפילוסופית של ימי הביניים, פרשנות כתבי הקודש ) 4 נוצרה כמעט תמיד במקומות שהיו בהם ריכוזים...  To the book