פרק תשיעי: בין ספרות להיסטוריה: ספרות הדרוש כמקרה בוחן

בין ספרות להיסטוריה : ספרות הדרוש כמקרה בוחן 155 והאנשים שמשקפים את ההקשר החברתי של הספר . בהתחשב במצב המחקר במדעי היהדות, אין פלא שספירשטין נמנע ממחקר כזה . גרשם שלום כבר הראה, באופן משכנע, כי למן תחילת מדעי היהדות במאה התשע- עשרה הייתה בהם נטייה להדגיש מחקר האמונות והדעות — דהיינו מחקר רעיוני ודרך קבע להפשיט רעיונות ולנתקם מההקשר הרוחני והחברתי בו נוצרו . מגמה זאת התגברה עם צמיחת הלאומיות היהודית שמיקמה בחזית לימוד ההיסטוריה היהודית בכלל את לימוד הרעיונות והאידאולוגיות, ובפרט במחקר הספרות היהודית . כך היסטוריונים וחוקרי ספרות כאחד התעלמו מן החשיבות של מחקר ביבליוגרפי, ומה שאפשר לכנות כהיסטוריה החברתית של הספר בישראל . לא זאת אף זאת, הם לא לקחו בחשבון איך, 2 מתי ולאיזה מטרה נכתבו והודפסו ספרים מסוימים, ובידי מי נכתבו . ספרו של ספירשטיין הוא דוגמא טובה לשיטת המחקר המופשטת, הרעיונית הטהורה, של הספרות . ספרו מכסה תולדות הסוגה לאורך שש-מאות שנה וכולל תיאורי דרשנים ודרשות והעמדות כלפיהם מאז ימי הרמב"ם עד לסוף המאה השמונה-עשרה, כתופעה 3 על פי ספירשטייין, חשיבות לימוד הסוגה הספרותית : ספרות ...  To the book