פרק עשרים ואחד

352פרק כ"א משנה א פרק כא משנה א דפוס נפוליכתב יד קופמן נוטל אדם את בנו והאבן בידו, וכלכלה והאבן בתוכה . מטלטלין תרומה טהורה עם הטמאה ועם החולין, ר' יהודה אומר : אף מעלין את המדומע באחד ומאה . דין מוקצה, ולא בדין טלטול בתפרשת כעוסקת ממשנתנו – י ד ובה א ב ןונ ובתאד םאו ט לנ ת התינוק, ושאין הגבלה על נשיאתו ברשות ] הוצאה מרשות לרשות [ . יש לומר שמותר לשאת א יד בכל גיל שהוא . ואולם מדובר בשהתינוק מחזיק בידו אבן, והרי אסור לטלטלה, מפניחהי שהיא כלי שאין בו צורך לשבת כלל, ולמעשה אפילו אינה כלי . נמצא שלפנינו דבר שאסור מונח זה אינו מבית מדרשם . סיס לדבר האסורב לטלטלו, ביד מי שמותר לטלטלו, וניתן להגדירו כ ו ההלכתי מוכר . הסבר זה הולם את המשך המשנה, הדנה בטלטול חפצים נשל תנאים, אך תוכ בבית או בחצר שיש בה עירוב . וכן פירש אלבק . רם, בתלמוד הבבלי נתפרשה המשנה כמדברת בטלטול ברשות הרבים . כידוע, ההלכה קובעתב ורקעצמו ) פי"ח מ"ב ( . לכן מנסה התלמוד לברר את משאסור לטלטל תינוק שאינו נושא את ההיתר לטלטל את התינוק, ומפרש את משנתנו בתינוק שיש לו "גיעגועין על אביו" . וכאן מביא התלמוד גם את דעתו של ר' שמעון, ...  To the book