פרק ארבעה עשר

98פרק י"ד משנה א שנאמר בה : "רבי יהודהםמשוחובל בהם בשבת,הוגם בשאלת הצד אותםא הית וקחלהמש אומר : הלטאה אין לה עור . רבי יוחנן בן נורי אומר : שמונה שרצים יש להן עורות . לפיכך, הצדן, ה מאלר אעוןאי : יםומראםימכחו . ביהרי זה חי - וההורגן, והחובל בהן, והעושה בהן חבורה , והדיון על פטור בחיי, ם חכמים מודים שהצד אחד מן השרצים בשבתגכמים" . לפי זה,חנומש 157 השרצים אינו אלא לעניין טומאה . מהם דם, כעולה מןאציאלשןמזלכ – ר מ ס י ם , ה ח ו ב ל ב ה ן פ ט ו רוםיצקשלכראשו כן שכל . וע"ב ( ומ ןליחוי,לב ) בדם"םמהא יצהאמור בברייתא : "ושאר שקצים ורמשים, עד ש ה ניכגרוהה"ירהשב ( ,"עזק,ילבחייב, כעולה גם מפירוש סוגיית הבבלי ) באשהואידרגן, והםא 158 בשבת כהורג גמל בשבת" . םיצקשבךרוצה - ל צ ו ר ך פ ט ו ראלשו, בייח - ךרוצלמשים . הרויםקצהשת א – ןדצה ת ברמשים הוא בעיקר לרפואה, כמו ששנינו בפירושו של רבי יהושע בן מתיא : "הצד נחש בשו רי : איהמשירפכןומ"ה ( ,ב"פתוידע,הנשאם לרפואה, חייב" ) מוור . טו, פנישכאלשקסעתמםא - את סידורן של המשניות הבאות לאחר משנתנו, כפיירסביזהשרופי"כגון לצורך רפואה" . ה . באשיתברר במשנה ה שם רב : "רב...  To the book