כרך א - מסכת שבת 430 החידוש בדברי 959 את אלהי הנכר אשר בתוככם והטהרו והחליפו שמלותיכם' ) בראשית לה ב ( " . טומאת עבודה זרה דינה כנידה, המטמאה אף במשא, אף אם לא נגע בה רבי עקיבא הוא ש . במשנת עבודה זרה, נחלקו בהלכה זו תנא קמא ורבי עקיבא : תנא קמא אומר שאבניהאדם מאים כשרץ, ורבי עקיבא אומר שהם מטמאים כנידה ) פ"ג מ"ו ( . מטעבודה זרה ועציה צ א ת א מ רפסילים ) ישעיהו ל כב ( . דברי הנביא ישעיהו על ה – ש נ א מ ר : ת ז ר ם כ מ ו ד ו ו ה דה זרה ובתוספתא זבים, שנזכרת בה המחלוקת ביןמטבע לשון זו באה גם במשנת עבו - ל ו מ ה ה נ י ד ה 960 , ומקבילות בתלמודים ( . 680 רבי עקיבא ותנא קמא ) תוס', זבים פ"ה ה"ו, עמ' , אלאר א י האף דרשה זו אינה בבחינת - מ ט מ א ב מ ש א , א ף ע ב ו ד ה ז ר ה מ ט מ א ב מ ש א ם הלכה מדברי, שהרי טומאת עבודה זרה אינה אלא מדברי סופרים, ואין דורשיז כ ר ל ד ב ר מקובלת כבר בימי החשמונאים . בספרהיתהנבואה . ואולם נראה שטומאת עבודה זרה ים מסופר שהחשמונאים טיהרו את המקדש שהיה נחשב לטמא, מן הסתם בגלל ונאחשמ להתפתחות 'בלתי הלכתית' במסגרת דיני טומאה . לפנינו דוגמה חשובה 961 העבודה הזרה שבו ...
To the book