מ ש נ ה א מסכת נזיר 357 דפוס נפוליכתב יד קופמן ( משנה ד ) ואומר : אם אני הטמא - קרבן טומאה שלי, וקרבן טהרה שלך, וזה קרבן טהרתי . ואם אני הטהור - קרבן טהרה שלי, וקרבן טומאה בספק, וזהו קרבן טהרתך . אמר לו בן זומא ומי שומע לו שידור כנגדו בנזיר ? אלא מביא חטאת העוף, ועולת בהמה . ( משנה ה ) ואומר : אם טמא הייתי החטאת מחובתי, והעולה נדבה . ואם טהור הייתי - העולה מחובתי, והחטאת ספק . וסופר שלשים יום ומביא קרבן טהרה . ואומר : אם טמא הייתי - העולה ראשונה נדבה, וזו חובה . ואם טהור הייתי - העולה הראשונה חובה, וזו נדבה, וזה שאר קרבני . אמר רבי יהושע נמצא זה מביא קרבנותיו לחצאים, אבל הודו חכמים לבן זומא . למשנה א ייחוד פנים לשוני ; מרביתה מנוסחת בגוף ראשון, והיא משקפת מעין טקס קרבן ישיר . המשנה מחולקת לשני חלקים הבנויים זה על גבי זה . שני נזירים שאמר להם אחד ראיתי אחד מכם שניטמא ואיני יודע 1 המידע על איזה מכם – בשונה מעדות רשמית העולה לכאורה מפרק ג מ"ז טומאה ניתן על ידי "אדם אחד" שאין לו תפקיד רשמי, ודבריו גם אינם מבוססים אלא מסופקים בלבד . "אחד" המדבר ואומר מופיע תדיר בלשון תנאים, כסתם 2 ניתן לדיי...
To the book