שיעור יד. מקורן של ברכות הנהנין ומשמעות ן

רכ מדע תורתך — ברכות הגמרא מאריכה בנסיונותיה לדייק את הדרשה, ולבסוף דוחה אותה מלשמש מקור לדברי רבי עקיבא, ומציעה במקום הדרשה לימוד מסברא : אלא, סברא הוא : אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה . הסברה נועדה להציע מקור אחר במקום דרשת הספרא שנדחתה, אך אין היא חולקת מהותית על ההסבר הרעיוני העולה מן הספרא לדעת רבי עקיבא . בהמשך השיעור נשוב לברר את השקלא וטריא של הגמרא מסביב לדרשת "קדש הלולים", אולם תחילה נבחן כיצד מבארת הגמרא את המאמר של רבי עקיבא על דרך הסברה . תנו רבנן : אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - מעל . 7 ילך אצל חכם - מאי מאי תקנתיה ? ילך אצל חכם . עביד ליה ? הא עביד ליה איסורא ! אלא אמר רבא : ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות, כדי שלא יבא לידי מעילה . הצגת הנהנה מן העולם בלא ברכה כמועל, מוסיפה נופך בהבנת ההלכה : האיסור ליהנות מן העולם בלא ברכה דומה לאיסור הנאה מהקדש . כשם שההקדש מצוי ברשות שמים, כך כל העולם כולו, בבחינת 8 וכך מפורש בדברי האמוראים "לה' הארץ ומלואה" . המובאים בעקבות הברייתא : אמר רב יהודה אמר שמואל : כל הנהנה מן העולם הז...  To the book