99 פרק 5 | פסיקת בית המשפט העליון באשר לעקרון הפרדת הרשויות יצווה על הכנסת לחוקק חוק שיש לו תוכן מוגדר ומפורט, ולמעט במקרים נדירים מאוד כמפורט לעיל ( ראו בהערת שוליים 242 ) , הוא יפגע בליבת סמכות זו . עם זאת, בחלק מהמקרים שבהם הדוקטרינה מאוזכרת בהקשר של ריסון, היא מתפרשת ככזו הגורסת כי על בית המשפט לאזן בין תפקידו להגן על זכויות אדם ועל ערכים חוקתיים ובין עקרון הפרדת הרשויות . זו אכן גישה אשר מזכירה יותר את הפרשנות הקשיחה של הדוקטרינה . כך למשל, בבג"ץ אמנון רובינשטיין נ' הכנסת , שעסק בלימודי ליבה, ציינה השופטת ארבל ( אף שהיתה במיעוט לצורך ההכרעה, ולפי עמדתה בית המשפט צריך היה לקבל את העתירה ) את הצורך לכבד את רצון העם ואת החקיקה בכנסת והזכירה בהקשר זה גם את דבריה של השופטת בייניש ( מע"פ 6659 / 06 פלוני נ' מדינת ישראל ) , שסברה כי – בית המשפט לא ימשוך ידו מן הביקורת החוקתית על חקיקה, אך הוא ינהג בה בזהירות ויפעיל את ביקורתו החוקתית כדי להגן על זכויות האדם על- פי גדריה של פיסקת ההגבלה, תוך הימנעות מעיצוב מחדש של המדיניות שראה המחוקק לאמץ . בכך יישמר האיזון העדין בין שלטון הרוב ועקרון הפר...
To the book