נספח: ראשית הכתיבה על השואה בארץ ופרסום זיכרונות ניצולים

192 / המיית הציפור, שאגת הצער שיתעד את השתלשלות האירועים, ויבחן את התופעות החברתיות או את המהלכים המדיניים והצבאיים . כותבים אלה השתדלו לבסס את דבריהם על מסמכים ותיעוד, אך לרוב הביאו לחיזוק דבריהם גם עדויות של ניצולים . כך לדוגמה הספר שערך ישראל גוטמן אנשים ואפר, ספר אושביץ בירקנאו ( 1957 ) . לאחרונה התרחב המחקר העוסק בזיכרונות מן השואה והגות עליה במסגרת הספרות הרבנית . כמה חוקרים הראו כיצד בקרב הציבור החרדי הממעט בכתיבת אוטוביוגרפיות, רווח נוהג מיוחד של כתיבת זיכרונות : במבואות לספרים תורניים שכתבו הניצולים תיעדו המחברים, לעתים בהרחבה, את קורותיהם האישיים בשואה . 10 ההוצאה לאור של ספרי קודש נתפשה על ידי תלמידי חכמים מן הניצולים, כדרך הראויה ביותר להנצחת יקיריהם שנִספו . לעתים קרובות הם צירפו לכך גם זיכרונות אישיים . מיכל שאול ניתחה את אוסף הזיכרונות הללו, שיצאו לאור כמבואות לספרים תורניים בשנים המוקדמות לאחר השואה . היא מצביעה על מאפיינים משותפים ומאפיינים ייחודיים שיש בהם, לעומת ספרות הזיכרונות החילונית . "ספרות זאת נותנת לנו הזדמנות לשמוע קולות אישיים וחד פעמיים של ניצולי השואה החרד...  To the book