|
|
יכומ : היקמ שי הויצויימ ומאוק עי תויעת השואה / 177 הייחוד של העדויות הוא בכך שבלעדיהן היינו לומדים על השואה רק מפיהם של מבצעיה . יש אפוא לעדויות תרומה מתודולוגית, והן אינן רק בבחינת קול נוסף וסובייקטיבי המאיר את המאורע ההיסטורי . המחקר המקיף של כל מה שנכתב בז'אנר זה לאורך תקופה שלמה, אִפשר להגיע למסקנות ולהכללות לגבי מאפייניו . לכמה מהם חשיבות ותרומה להגדרת קבוצת הכותבים בתוך כלל הניצולים, ולהבנת האופן שבו ביקשו הניצולים להשתלב בבניית זיכרון השואה ולהתקבל לחברה הישראלית . דוגמה לכך היא ההבחנה בין כתיבה מוקדמת — " עדויות מידיות " שנכתבו מיד לאחר השחרור, המשקפות אותנטיות רבה אך חסרות את הפרספקטיבה וההבנה של המכלול, ל כתיבה מאוחרת . זו רגשית פחות, סיסטמטית ושקולה . הכותב צירף לטקסט עובדות ונתונים ששמע וקרא מאוחר יותר . לעתים קרובות היא כלאה עצמה בתבניות שרווחו בתקופה באשר לתיאור אירועי השואה, ובכך איבדה מאמינותה . בדיקת הספרים הראתה הבדל בולט בין ספרים מוקדמים למאוחרים — לכל סוג תרומה משלו להבנת האופן שבו התקבע זיכרון האירועים בתודעתם של המחברים בזמן הכתיבה, והאופן שביקשו להשפיע בו על הצו...
To the book |
|
|