|
|
60 | גבריאל מוקד הנערה, היא המושלת כאן בלב ההתחברות האנושית . נוסף לכך גם יחסהּהמפועם של המשוררת למדעים, האופייני לה מאוד, בולט כאן, דווקא בלב הקשרים הבין-אנושיים הללו . הייחוס האנושי המועלֶה הוא כאן "כְּרַעַם אֱלֹהִי מַרְעִים בְּמַלְכוּת הַמַּדָּעִים" . אולם נקודת השיא בשיר היא דווקא ראיית ההחלטות האנושיות ככאלה הנועדות לכוון את "הֶגֶה הַמְּכוֹנָה הַגְּדוֹלָה רַבַּת הַחֲלָקִים וְהַהִלּוּכִים" של החיים במסע קיומי בזמן ובמרחב . השורה "הֶגֶה הַמְּכוֹנָה הַגְּדוֹלָה רַבַּת הַחֲלָקִים וְהַהִלּוּכִים", המתווכת בין חיים סובייקטיביים לחיים כלליים יותר ולמדעים, היא בוודאי אחת השורות הטובות והחזקות של המשוררת, ובשירת דור-המדינה בכלל, המראה כיצד היא תופשת, במתן מודרניסטי מאוחר, את המסע הקיומי המורכב של כל אחד מאתנו, והרי בסופו של דבר בשירה כמעט הכול קם ונופל על השורות היחידות . כך, אפוא, נהפך המצב האנושי היומיומי של בחירת אהוב לסוג של הפְשטה דינמית רבת-תנופה בלב מהומה אנושית עדינה — ועדיין יש בלב הפואמה הקצרה ורבת-הדחיסוּת הזאת רבדים, דימויים ואִבחונים, המצפים להארה נוספת, שאולי עוד נחזור אליהם ...
To the book |
|
|