|
|
93 של בנות יהודיות, המעלה את חמתה כאישה . אך לא פחות מכך, מופנים חיצי ביקורתה כלפי עולם הגברים שאינו מכיר בהידרדרות המוסרית הפוקדת את הטובים שבאנשים בעת מלחמה, בהם גם הציונים, אשר עתידים לצנזר את כתביה . 176 רות בונדי מצטרפת גם היא לשורת הנשים המעידות על נשים אחרות ששילמו במין תמורת אמצעי הישרדות בעוד הן עצמן, לדבריהן, עמדו בפיתוי ונמנעו מכך ; היא מדגישה את סירובה שלה להצעתו המפתה של שרברב פולני לעסקה של "שתי פרוסות לחם עבות תמורת מין", ומדווחת על כך בזו הלשון : " [ סירבתי ] משום שקבלתי חינוך פוריטאני בבית שבו מילים כמו מין, ווסת והריון לא הוזכרו מעולם" . 177 בונדי, קלינגר, פרל ולנגייל מדגישות כי סירבו להצעות מסוג זה מתוך עמדה ערכית, פרי חינוך טוב ; ובדבריהן ניתן לשמוע רמז לכך שהראשונות נטו מלכתחילה למתירנות מינית בגלל רקע נחות . עמדה זו מתבטאת גם בדיאלוג מתוך ספרה של קביאטקובסקי-פנחסיק בין שתי אסירות בעלות תפקיד — אחראית הבלוק קטיה וחברתה אגי, לאחר שאסיר וותיק ומיוחס פונה אל קטיה בבקשה שתתן ל'בחורה שלו' מנת מרק כפולה : מרוגזת ניגשה קטיה אל אגי ואמרה : "שומעת את ? פריד כבר מצא לעצמו ‘כ...
To the book |
|
|