|
|
116 בר חיון שאלותיהן של הדמויות האחרות, סטנלי נמנע בעקביות מלאשר כל דבר אשר יעיד על טעמו, תוכניותיו וכוונותיו . האם ישַן בלילה שלפני תחילת המערכה הראשונה או שמא נותר ער, ואם נותר ער — מה הוא עשה ? האם הוא רוצה את ארוחת הבוקר והתה שהוגשו לו או לא ? מרוב התחמקות וציניות מצד סטנלי, אין לדעת . למעשה, נוצר הרושם כי כל רצונו הוא שיעזבו אותו במנוחה . יתרה מזאת, אין שום בדל אינפורמציה שיכול להעיד על סטנלי ושהוא מוכן להתחייב לו . אפילו כאשר הוא עצמו יוזם מהלך ומזמין את לולו לברוח איתו, כשהיא שואלת לאן, הוא עונה : . "Nowhere There's nowhere to go . So we could just go . It wouldn't matter" . תשובתה של לולו — "We might as well stay here" — גורמת להצעה של סטנלי לקרוס לתוך עצמה ( 20 Pinter 1991 a, ) . ההימנעות הרפלקסיבית של סטנלי אינה מאפשרת שליטה בזהותו החברתית, אלא להפך — היא יוצרת רִיק שמפיל אותו בפח פעם אחר פעם, ריק המאפשר לזולת להבנות סמכות ולקבוע את זהותו עבורו . מלכודת זו מקבלת ביטוי זמן רב לפני שגולדברג ומקאן מופיעים . כזכור, כאשר מג שואלת את סטנלי אם הוא רוצה תה, היא לוקחת על עצמה את תפקיד...
To the book |
אוניברסיטת תל-אביב. המכון הישראלי לפואטיקה ולסמיוטיקה ע"ש פורטר
|
|