א . נתן זך: מבקר תרבות ומשורר

114 שגילתה חבורת 'לקראת' לשירת 'דור בארץ' נבעה בעיקר מהכפפתה של שירה זו להגמוניה האידיאית-המפלגתית השלטת של מפ"ם ומפא"י . בסוף שנות ה- ,50 כחמש שנים לאחר פירוקה של חבורת 'לקראת', קיבלה ביקורת זו נגד שירת 'דור בארץ' ובעיקר נגד אסכולת שלונסקי-אלתרמן אופי ממוקד יותר, במאמרו הידוע של זך "הרהורים על שירת אלתרמן" ( זך ,1959 עמ' 109 - 122 ) . בו בזמן פעל זך לגילוי מחדש של משוררים נידחים או נשכחים כדוד פוגל, חיים לנסקי, יעקב שטיינברג, יוסף צבי רימון ועוד . באמצע שנות ה- ,60 בסדרה של חמש מסות ב הארץ ( יולי 1966 ) 15 אפיין את האקלים התרבותי-הספרותי הישראלי והציע דרכים פואטיות חדשות בעלות אוריינטציה ברורה לשירה האנגלו-סכסית . בשנה זו ראתה אור גם מסתו של זך זמן וריתמוס אצל ברגסון ובשירה המודרנית ( 1966 ) , בה ניסח באופן מובנה יותר את ביקורתו נגד שירת אלתרמן ותיאר את השפעותיה ההרסניות על השירה העברית . כך, למשל, אומר זך בפרק שנושאו "לקסמה של שירת אלתרמן" : דא עקא, שבספרותו בביקורת העברית, בדמותן הנוכחית, בבית-הספר התיכון ובמחלקה לספרות של האוניברסיטה הישראלית, בדמותם כיום, ובארץ שבה ינק דור שלם של ...  To the book