|
|
24 האני-המשורר את הופעתה של האֵם המתה בחלומותיו . בשיר 'בינתיים' מדווח הדובר על חלום חוזר : "בֵּינְתַיִם הִיא חוֹזֶרֶת אֵלַי בְּכָל עֵת אִישַׁן בַּחֲלוֹמִי / וַאֲנִי אוֹמֵר לָהּבָּרוּךְשׁוּבֵךְ, בֵּינְתַיִם שְׁבִי" ( כרך ב', עמ' 317 ) . הופעתה החוזרת של דמות האֵם בחלומו של הדובר, והאינטימיות המאפיינת את פנייתו אליה, מלמדות על מקומה המרכזי בחייו . אולם, יותר משמלמד השיר דבר על האֵם הוא משקף את תחושותיו של הדובר ; מהשורה החמישית ואילך התנהגותו היא שהופכת להיות מוקד השיר : וְכִי הַבֵּן יִהְיֶה זֶה הַמְסַדֵּר אֶת כַּר אִמּוֹ וּמוֹחֶה זֵעָתָהּ הַקָּרָה וּמַחֲלִיק אֲנִיצֵי שְׂעָרָהּ וּמַחֲזִיק בְּיָדָהּ הַקָּרָה וְאוֹמֵר אַל תִּירְאִי הַמָּקוֹם שֶׁאַתְּ הוֹלֶכֶת אֵלָיו, מִמֶּנּוּ לֹא תַּחְזְרִי רֵיקָם כְּמוֹ שֶׁחָזַרְתְּ פְּעָמִים כֹּה רַבּוֹת כִּי הַמָּקוֹם שֶׁאַתְּ הוֹלֶכֶת אֵלָיו אֵין בּוֹ תִּקְווֹת וְלֹא אָבְדָן, חֲרָטָה וָצַעַר, אַף לֹא כְּאֵב אֵם, הַמָּקוֹם שֶׁאַתְּ הוֹלֶכֶת אֵלָיו לֹא חָסֵר דָּבָר . הוּא מָקוֹם שָׁלֵם ( שם ) . השורות הללו מצביעות על הצורך של הדובר להתקרב אל האֵם ולנחם...
To the book |
|
|