נוכחות בפני השכל הנעלם האלוהי

124 | אילון שמיר יושבת בחדרי חדרים ; יבוא מי שיש בו חמישה דברים הללו, 155 וישבח למי שיש בו חמישה דברים הללו . אלוהים לא מוצג כאן כ"אחר" טרנסצנדנטי לעולם . נשמתו של אלוהים ממלאת את העולם כשם שנשמת האדם ממלאת את גופו, ובזכות הדמיון לאלוהים יש לאדם יכולת לקשר עמו . תשתית הקשר היא בנפש האדם, ב"חלק אלוה ממעל" הטמון בו : "יבוא מי שיש בו חמישה דברים הללו, וישבח למי שיש בו חמישה דברים הללו" . אצל גורדון אנו מוצאים רעיון קרוב : אלוהים הנו מכלול ההוויה, ולאדם יש יכולת לקשר עמו . האפשרות לחיבור ולקשר טמונה ביסוד החווייתי, ב"שכל הנעלם" הקיים באדם . זהו יסוד הדמיון לאלוהים, שדיברנו בו לעיל, כלומר צלם אלוהים שבאדם . לאדם החי בעולמו של אלוהים יש אפוא צינור חיבור אל המכלול, כמו היחס הפרקטאלי בין החלק לבין השלם : היחס העליון על פי היהדות הוא יחס של צלם אלהים אל צלמו העליון, של טיפת חיים אל מקור החיים, של ניצוץ הוויה אל האור הנעלם של ההוויה, אל סוד ההוויה [ . . . ] האדם, כל אדם, בורא את עולמו בצלם אלהים ( על דרך : 'השמים שמים לה', והארץ נתן לבני אדם', ממלא את תעודתו בחיים בעלותו את עצמותו למעלתה העליונה...  To the book