נוכחות ודיאלוג: מן האני אל האתה

90 | אילון שמיר מר פוסי איבד את הזמן . חוסר הנוכחות הביא אותו לאבד את הקשר עם לקוחותיו, עם השוליה שלו, עם ידידתו הנכה דריה, עם התוכי שלו, עם אמו . הקשר עמם הפך לתפל וחסר חשיבות מול ההתכוונות החדשה שלו : לחסוך בזמן כדי להרוויח כסף . חוסר הנוכחות הוא שמוליד את היחס אל הזולת כאל אמצעי בלבד . כאל חפץ . כאל 109 הקושי "'זה", כמו במילה האנגלית : "it" או בלשונו של בובר, "לז" . בקשר נוצר גם בגלל חסימות אחרות בנוכחות . כמו למשל עמדה של שיפוטיות וחוסר קבלה עצמית . או כעס, או תחושת אשמה . חסימות אלה בנוכחות הופכות בהכרח גם לחסימות מפני הקשר עם הזולת, מפני הדיאלוג . גורדון לא עמד בפירוט על הקשר בין נוכחות לדיאלוג כפי שעשה זאת מרטין בובר מאוחר יותר . אבל מהעדויות עליו עולה כי ניחן ביכולת דיאלוגית גבוהה . הנה לדוגמה תיאורו של שלמה צמח את המפגש עם גורדון . צמח היה אז פועל צעיר ובודד שגר בראשון לציון . יום אחד הופיעו גורדון ועמו כמה בחורים בחדרו השכור . הם באו לעבוד ביקב של הברון : עוד בלילה באו ברגל מפתח-תקוה וכנראה לא חשתי בבואם . בתוכם עמד יהודי כבן חמישים עטוף טלית ומתפלל על יד החלון תפילת-שחרית . ...  To the book