נוכחות ודבקות

בשביל החיים | 85 מאוד את שורות החלוצים . בתקופה זו החלו להגיע ראשוני העלייה השלישית, שעוררו תקוות מחודשות בלב הוותיקים : באולם של קבוצת הצעירות בכנרת הייתה ועידה חקלאית . . . מצב רוחו של גורדון היה מרומם . הוא ישב על יד שולחן הנשיאות, והיה רגיל להפסיק את הנואמים בכל מיני שאלות וקושיות, ולא אחת הוכרח היושב-ראש "לגעור בו" בנזיפה, כביכול, מתוך חיבה גלויה ל"מפריע" . בארץ נראו כבר עקבות החלוצים הראשונים, ובוועידה נשמע קולם . הם נסכו עלֵיה מצב רוח חגיגי, הפיחו תקווה בלבבות [ . . . ] דברי העולים החדשים בתארם את חייהם בגולה, תקוותיהם ושאיפתם החזקה לארץ — אכן היו אלה שעות של התרוממות הרוח ! דממה גדולה שררה באולם בדברם . וגורדון השתתק פתאום, ועיניו החלו להאיר באור מיוחד . התכופף, תמך את סנטרו-זקנו בקצה השולחן, הסתכל בדוברים והקשיב להם, כאשר יקשיב אב לבנו יחידו, בן זקוניו, בשעה שהוא נבחן אצל רב העיר . נשכח הכול, הוא עצמו והסובב אותו, והוא כולו — קשב, נישא בעולמותיו, שהנה הם מקבלים צורה של ממש . כתום הועידה היה "נשף" . אמנם מצב קבוצת הצעירות, שבאולמה הייתה הועידה, לא היה טוב, ובכל זאת קנתה הקבוצה ...  To the book