חיבור וחותם אוטוביוגרפי

[ 58 ] ק ו לנו ע עם מ בטא והצהיר : "הולדתו של הקורא דורשת את מותו של המחבר" ( 1977, Barthes p . 48 / בארת 2005 [ 1968 ] , עמ' 18 ) . על פי אלגוריה זו המחבר, כאדם ביוגרפי שהוא ההורה של הטקסט, נעלם ומותיר מאחוריו צופים משתוקקים שמחפשים מחבר . המחבר הזה, שאותו הם מבנים, אינו השלכה ואינו ייצוג של מחבר ממשי, אלא דמות בדיונית בתוך הטקסט ( 27 . Barthes 1975, p / בארת 2004 [ 1973 ] , עמ' 27 ) . על פי הנוסחה הזאת המבנה או הסובייקט הבדיוני "אטום אגויאן", שהצופים מגלים בסרטיו של אטום אגויאן, אינו האדם האמפירי ששמו אטום אגויאן, והוא אינו נסמך עליו בהכרח . מאחר שהטקסטים יוצרים עמדות סובייקט למחברים ולצופים גם יחד, התאוריה הפוסט-סטרוקטורלית חייבת להתמודד עם ההבניה של המחברים והצופים גם יחד . אלא שהצופים, כמוהם כמחברים, אינם רק סובייקטים של טקסט, אלא גם — שלא כמו בארת — סובייקטים בהיסטוריה, נושאים ונותנים על מקומם במערכים פסיכולוגיים-חברתיים, יוצרים אין-ספור קריאות ואין-ספור אפקטים של המחבר והצופה . הסגנון הסמוי מן העין של הקולנוע ההוליוודי הקלאסי יוצר ריאליזם קולנועי על ידי חיזוק הרושם של לכידות הזמ...  To the book