האסתטיקה של הקולנוע השלישי

[ 54 ] ק ו לנו ע עם מ בטא נוצר בהכרח בידי עקורים וקהילות שנפוצו בפזורות מסוימות ( ולא פעם גם מכוון אליהם ) . אומנם הוא פחות מעורר מחלוקת מ"הקולנוע השלישי", אך מדובר בקולנוע פוליטי המתנגד לסמכותנות ולדיכוי . אם סרטי "הקולנוע השלישי" מטיפים בכללם למאבק מעמדות ולמאבק מזוין, הרי שהסרטים עם המבטא מעדיפים מאבקים בשלל נושאים סמיוטיים . הקולנוע עם המבטא אינו בהכרח מרקסיסטי או אפילו סוציאליסטי, כמו "הקולנוע השלישי", אך הוא קולנוע מעורב ופעיל . אלא שהמעורבות שלו אינה נוגעת בהכרח ל"עם" ול"המונים", כפי שעושה "הקולנוע השלישי", אלא עוסק בבני אדם, בקהילות אתניות, בלאומים ובזהויות ובחוויית הדה-טריטוריאליזציה עצמה . מכאן שבקולנוע עם המבטא כל סיפור הוא סיפור אישי של אדם וסיפור חברתי וציבורי של גולה ופזורה . המעורבות עם קולקטיבים ועם הדה-טריטוריאליזציה עושה את הסרטים עם המבטא לאלגוריות על גולה ופזורה — לא ל"אלגוריות הלאומיות" שג'יימסון כינה בעבר הספרות והקולנוע לעתיד של "העולם השלישי" ( 1986 Jameson ) . "הקולנוע השלישי" והקולנוע עם המבטא דומים בניסיונותיהם להגדיר וליצור תרבות קודמת אותנטית נוסטלגית ואפיל...  To the book