אופטיקה מישושית

[ 51 ] מיק ו ם הקול נוע ע ם המב ט א העקירה, תחושות שאדם עשוי לדכא כדי להמשיך בחייו . אך הדיווחים הללו עשויים גם לשרת באופן תכוף ועז לא פחות גם פונקציה מנוגדת לשיקום ולהשתרשות — על ידי חידוש קשרים . כמה מהתזכורות החדות ביותר לגולה אינן חזותיות והן מושרשות עמוק בחוויות היום-יום, לכן הן נוטות להדגיש את הרגישויות המישושיות . כפי שקבע מייקל טאוסיג, תחושת היום-יומיות יש בה "דברים רבים שאינם בבחינת חושים אלא חושנות, 'ידע' מגולם ואוטומטי משהו המשמש מעין ראייה פריפריאלית, לא התבוננות נרכשת, ידע דימויי ומוחשי ולא מושגי או רעיוני" ( 8 . Taussig 1992, p ) . הראייה הפריפריאלית, המוסחת, המישושית של המקום החדש קיימת גם ב"אופטיקה המישושית" של סרטי הקולנוע עם המבטא, היינו במבנה הלא ליניארי שלהם, שמקורו בסמיכות של שלל מרחבים, זמנים, קולות, נרטיבים ומוקדים — אפקט המונטאז' . האפקט הזה מונע מכוח הזיכרון, הגעגועים הנוסטלגיים, האובדנים והשאיפות הרבים שהם מנת חלקן של דמויות דיאגטיות, קולנוענים גולים והקהל שלהם . יש לציין כי צורת קיום מוסחת כזאת בעולם אופיינית גם לאורח החיים הפוסט-מודרני . לנוכח העובדה שהראייה...  To the book