מבוא: מעֵבר לשובר הקופות

] 12 [ כ מ ו ש מ ס פ ר י ם ב ה ו ל י ו ו ד 1 בנספח שבסוף הספר מופיע סדר האירועים כמה נקודות מפנה עיקריות . הרצוף, שנה אחרי שנה . אף כי הכרעות משפטיות שהתקבלו בשנים 1948 - 1949 אילצו את החברות הגדולות להיפרד מרשתות בתי הקולנוע שהיו בבעלותן, בשנות החמישים שלטו "האחים וורנר", "דיסני", "פראמאונט", "קולומביה", "פוקס המאה העשרים", "יונייטד ארטיסטס", "אם-ג'י-אם" ו"יוניברסל" בתחום ההפצה, התחום הרווחי ביותר בתעשייה . אומנם האולפנים הפיקו בעצמם אי-אלו סרטים תפוחי תקציב, אבל הסתמכו גם על השיטה המכונה "חבילת 2 בכמה מקרים פיקחו מפיקים שהועסקו באולפנים הפקה" ( package - unit ) . עצמם על צוות שייצר סרטים חדשים זה אחר זה . לחלופין, מפיק, כוכב או סוכן קנו תסריט, קיבצו נבחרת של כישרונות ופנו לאולפן לשם מימון והפצה . בתחילת שנות השישים סיפקו האולפנים תוכניות טלוויזיה רווחיות לשעות השיא של הצפייה, אבל הפקת סרטי קולנוע כשלעצמה לא הייתה עסק מושך במיוחד . ניכרה ירידה חדה במספר הצופים . סרטים שהופצו תחילה בהקרנות מיוחדות בתפוצה מוגבלת לפני שהחלה ההפצה הרחבה ( road show ) , למשל צלילי המוזיקה ( 1965 , The Soun...  To the book