פרק שלישי: קמרה אובסקורה של הנופלים

] 68 [ ה פ צ ע מ ת נ ת ה מ ל ח מ ה הצבא והמלחמה ואת התפתחות דימוי הלוחם בקולנוע הישראלי . חלוקה לתקופות של קורפוס זה עוקבת אחר מעבר מיחס של הזדהות עם האתוס הצבאי לתהייה על מהותו, ובהמשך לביטויי התנגדות לאתוס ההקרבה, מעבר מתמיכה בקונסנזוס לנקיטת עמדה ביקורתית : ( א ) סרטי השלב הקלסי — משנות החמישים והשישים עד מלחמת ששת הימים עם הערך העיקרי : "טוב למות בעד ארצנו" ; ( ב ) סרטי המקצוענים — החל במלחמת ששת הימים ועידן הממלכתיות וכלה במהפך הפוליטי בשנת 1977 ; ( ג ) קולנוע ניהיליסטי — שנות השמונים והתשעים — ביקורת המיליטריזם ; ( ד ) סרטי טראומה היסטורית — משנות האלפיים והלאה — סרטי אבדן האמון בפתרון הצבאי . קיצור סרטי צבא ומלחמה הז'אנר הלאומי-הרואי, דגם קולנוע שהוגדר ותואר לראשונה בספרה של אלה שוחט, התגבש בשנות החמישים סביב רעיון הקרבת החיים למען המולדת : בקונטקסט הישראלי, מסגרת נרטיבית זו קשורה קשר הדוק לרעיון ההקרבה העצמית למען המולדת, שבא לביטוי באמרות כדוגמת "במותם ציוו לנו חיים" . המוות והעצמאות מתמזגים בחשיבה הקולקטיבית בעצמה רבה הבאה לידי ביטוי מפורש בסמיכות המועדים הסמלית של יום הזיכרו...  To the book