עיצוב המרחב: עוצמתו האסתטית של המלאכותי

] 155 [ מ ע ל ו מ ע ב ר ל ע ו ל ם — ה ח ו ו י ה ה א ס ת ט י ת ה ע י ל א י ת ( ולא רק במישור הנרטיבי ) אינם מופיעים בסרט ולו לרגע . דבר זה מודגש במיוחד בסצנות שמתבקש היה לכאורה להוציא את המצלמה החוצה : צ'וני באבו ( Chuni Babu ) , חברו משכבר של דבדאס שבור הלב, מנסה להסיח את דעתו ומוליך אותו אל בית הזונות ברובע השוק המפואר המואר באור יקרות מוזהב . בלי קושי ניכר שאלה הן תפאורות אולפן שאין כל קשר בינן לבין רובע השוק עצמו . לקראת סוף הסרט עורך דבדאס מעין מסע פרדה ברחבי הודו, אך הצילומים נעשים בתוך הרכבת ( לבד משוטים יחידים וקצרצרים של הרכבת בתנועה, כמעט ללא רקע ) ואינם כוללים דבר — לבד מן האזכור המילולי של המחוזות שאליהם הגיע . רוב הסרט מתרחש על כן בחללי פנים, מבודדים מן החוץ ולמעשה מכל הקשר ברור למרחב קונקרטי . אפשר שכבר בבחירה זו אפשר לקשור את אחד ההיבטים שהראסה חותרת אליהם : חציצה ברורה בין הקונקרטי לבין מה שאמור להיות מצע לחוויה האסתטית העילאית, ועיצוב המרחב האמנותי כמרחב אוטונומי וא-קונקרטי, נבדל במופגן מן המציאות האמפירית . פרשנות זו עשויה להתחזק בבחינת היבט נוסף בחללי הפנים, ובכל צילו...  To the book