] 79 [ י ס ו ד ו ת ר י ט ו א ל י י ם ו י ס ו ד ו ת א ס ת ט י י ם ומי שחזה בשקיעת השמש — חווה זאת כאמת . והאל, כלומר האמת, האהבה והאמונה, כל אחד מרעיונות אלה הוא הלוא עולם ומלואו . והיפה ? מה הוא היפה ? היכן הוא מצוי ? מהם פשרו ותוכנו ? האם הוא תלוי בעין המתבונן ? ואתה, השואל, ענה לי : מה זה ? [ הסרט מציג לינגא ] זוהי אבן, הלא כן ? אלא שאתה, השואל, הלא תשיב : זהו האל . . . אבל מה רואות עיניך ? אבן . מי עשה ממנה אל ? אמונתך היא שעשתה זאת . אהבתך . . . אשר היא הנה האמת, היופי, האלוהות . . . בשורות אלה, על רקע קבוצת אנשים המתגודדים סביב ללינגאם ונעלמים, נפתח הסרט אמת, אלוהות, יופי . למרות כותרתו של הסרט, אין הוא סרט דבקות, אף לא סרט הממוקד באל שיווה ; עניינו של הסרט באמצעי הייצוג או ההתגלמות של המקודש באמצעות החומר הקולנועי, וליתר דיוק, בערוץ החזותי ובערוץ האודיטורי . במרכז העלילה ניצבת רוּפָּא ( בגילומה של זינאט עמאן, Zeenat Aman ) : אישה שמחצית פניה הצטלקו נורא וכל המביט בה נחרד . רופא ( לשמה יש הוראה כפולה : צורה, העשויה להתפרש גם כהתגלמות, ויופי ) , ניחנה בקול שאין שני לו, צלול להפליא ...
To the book