|
|
] 62 [ א ו ר ו ת ב ו מ ב י י אלה מסמנים תפיסה של זמינות וישירות של המגע עם האלים ועם סדרם : האלוהות ניתנת למגע, נראית לעין ופתוחה לאינטראקציה, וזו תלויה ביוזמת הדָבק, ועשויה להיות מכוננת כקשר ישיר, יום-יומי, כמעט נטול חגיגיות, אינטימי, ספונטני ולא מתווך . בקשר גומלין זה נועד למבט תפקיד מכונן . "כאשר ההינדו הולך למקדש הוא פוגש שם במבטם רב-העוצמה, הנצחי, של האלים : הדבר נקרא דארשן ( darśan ) — חזון או תפיסה חזותיים של 13 החזון הוא לב המקודש", כותבת דיאנה ל' אק ( 1996 Diana L . Eck, ) . לבו של הריטואל אם כי למעשה מדובר בנתפס כחילופי מבטים : האל אמנם מציג את עצמו לראווה באמצעות הדימוי, אך הטקס אינו מסתיים בכך, שכן המאמינים אינם חפצים רק לראות אלא גם — אולי בעיקר — להיראות . ברגע שמביט האדם באל, מתגלם האל בחומר, ובפסל מופחת רוח החיים . ברגע זה נתפס הפסל כישות המסוגלת לפקוח עיניה ולראות, לזכות את האדם מולה במבט . שיאו של תהליך העבודה על פסלי האלים וסיומו החגיגי הוא הרגע שנמשח הצבע על עיני הפסל : זה הרגע שבו הוא מסוגל לפקוח את עיניו ולראות, ורגע זה נחשב כה עז עד כי יש האומרים שראוי להיזהר מפנ...
To the book |
|
|