|
|
146 | דרכי איוכה של הלוקטיביות התהייה ( לעיל ) באשר לטיב תנועתו של הנע גוברת במבע 'והחליט לנוע כך, לא בזחילה [ . . . ] אלא במין ריחוף עם - פני - הקרקע ' ( דוגמה 4 ( . שכן כדי לדייק בלשונו הדובר שולל אפשרות אחת של התנועה ( 'לנוע כך, לא בזחילה ' ) — כדי להבליט על רקע מה ששלל את ייחודה של התנועה שאליו הוא מכוון — ' ריחוף עם - פני - הקרקע ' . הוספת לוואים לגרעין צירוף היחס שמשמש התיאור המאייך — 'ריחוף עם - פני - הקרקע, צעיר ומדויק, ריחוף של סייר' — מבליט את מגמתו זו של הדובר לדייק בהעברת מסריו . שימוש לשוני כזה עושה הדובר גם בלקסמה 'כלבלב' המשמשת תחבירית לוואי של שם הפעולה 'שחייה' כשהוא רוצה לייחד את דרך שחייתו 51 של 'סבא אחד' ( להלן ) באמצעות המבנה התחבירי 'מושא פנימי' ( דוגמה 9 להלן ) . או פעילות ה'קפיצה' על פי טיבה עשויה להיות מורכבת משני חלקי תנועה : ראשיתה בתנועה כלפי מעלה והמשכה בתנועה כלפי מטה . בדוגמות להלן עושה הדובר שימוש בשתי האפשרויות : במבע ' בקפיצה אחת [ . . . ] הוא יורד ומשתופף לצדה' ( דוגמה 5 להלן ) , הדובר משתמש בחלקה השני של תנועתיות הקפיצה כדי לייחד את תנועתיותו של היורד...
To the book |
|
|