|
|
דרכי איוכה של הלוקטיביות | 95 'למעלה' ובפועל 'הוריד' מגולם תיאור הכיוון 'למטה' וכדומה . יש לבחון אפוא היכן ובאילו נסיבות יופיע תיאור הכיוון כמרכיב לשוני עצמאי במבע בתפקידו התחבירי - הסמנטי כתיאור מאייך . 4 1 . 1 . 2 . 1 . 3 תיאור הכיוון כתיאור מאייך בסביבתם התחבירית של פעלים לוקטיביים - דינמיים - כלליים פעלים לוקטיביים - דינמיים - כלליים, דוגמת הפועל 'נע', הם חסרי ייחוד באשר לטיבה של התנועה . לצורך ייחודה של פעילות התנועה למשל בכיוון מסוים יאויך פועל תנועה נתון ( 'נע' לדוגמה ) באמצעות תיאור כיוון כלשהו דוגמת מה שמצוי במבע 'והבד נע הנה והנה ' ( סעיף 2 . 1 . 1 . 2 . 1 . 3 , דוגמה 5 להלן ) . אף שפעלים לוקטיביים - דינמיים - כלליים נראים חסרי ייחוד סמנטי, הרי למעשה, ייחודים סמנטיים מגולמים בהגדרתם הסמנטית גילום מותנה . כאן אצטרך להוסיף הערה שמבהירה את התופעה הלשונית גילום מותנה . גילום מותנה הוא תופעה לשונית שמצביעה על גילומו של יותר מרכיב משמעות אחד או ארגומנט אחד בהגדרתו הסמנטית של מרכיב לשוני נתון . בפועל 'חבש' למשל מגולמים גילום מותנה ארגומנטים אחדים בעלי אותו תפקיד סמנטי ( אובג'קטיב ) ...
To the book |
|
|