46 ׀ מלחמתו של אד"ג בהיפנוזה המרקסיסטית-לניניסטית לקלוט את ההתגלות האלוהית . מדובר, כאמור, בהבנה אינטואיטיבית של מסר מטפיזי, אבל הרמב"ם אינו מפרש את מהותו מפני שאי אפשר להביעו במילים אנושיות . רק השתיקה טעונת המשמעות מביעה מסר זה ואין הוא מובן אלא למי שהכין את עצמו לקליטתו . עם זה ברור שהכוונה היא לאינטואיציה שכלית צרופה . אד"ג משתמש, כאמור, בדימוי הברק כדי להורות שההשגה השכלית והשגת החיים הם שפע ששופע מן הטבע שכוחות אלוהיים מתפשטים בו אל כלי ההשגה החושיים, הרגשיים והשכליים של האדם . מובן מאליו אפוא שכוונתו איננה להשפעה אינטלקטואלית צרופה ששופעת מהאל הטרנסצנדנטי, כי אם להשגת חיים אינטואיטיבית, שמאירה את נפש האדם, המחוברת מבפנים ליקום ולכוחות האלוהיים המתפשטים בו . השגה זו אינה טעונה הכנה שכלית-תבונית מיוחדת, כי אם ערנות ורגישות נפשית . כשבא האדם אל הטבע ועובד בו, תחילה הוא מגלה שהכרת החיים בוקעת מהשגת החיים, ואחר כך שהשגת החיים היא תת-מודעת — היא שמחברת את הכרתו לנפשו ובאמצעותה ליקום, שהוא חיצוני מבחינת ההכרה . זהו "דבר מה עמוק מכל אור של תורה ושל אסתטיקה, בכלל של הכרה" . ההבדל הזה בין...
To the book