|
|
פרק שלישי : ישראל | 155 הנוגע למערך הכוחות הפנים-מפלגתי במפלגת העבודה, ולתפקיד 93 המפתח שמילא רמון בשדה מוקשים זה . ברמה הפוליטית לאומית : עם השנים איבדה מפלגת העבודה את הדומיננטיות המפלגתית ואת מוסרות השלטון, והפכה למפלגה בגודל בינוני, אחת מיני רבות בגוש פוליטי מפוצל, אשר יחדיו לא השכיל לקבץ יותר ממחצית הכנסת . המערכת הפוליטית של שנות השמונים והתשעים סבלה יותר מכול מהתיקו הפוליטי הבין- גושי ( מערך – ליכוד ) ומהיעדר יכולת ציבורית להכריע בין שתיהן . בתוך כך הלכה ונחלשה הזהות האידיאולוגית בין "הסתדרות פועלי ארץ ישראל" ובין מפלגת העבודה . הקשר בין השקפת עולמה האידיאולוגי של מפלגת העבודה למשנתה הסוציאל-דמוקרטית של ההסתדרות הפך אף הוא לפחות ופחות מובן . הסתבכותה הכלכלית של ההסתדרות, כישלונותיה העסקיים ( התמוטטות כור — המעסיק הגדול ביותר בישראל בשנות השבעים והשמונים ; סולל בונה ; מצוקות בנק הפועלים ) , המשבר הכלכלי הנמשך בקופת החולים הכללית וגילויי שחיתות לרוב — הפכו את ההסתדרות בכלל ואת קופת החולים בפרט למשענת קנה רצוץ, שמפלגת העבודה רצתה להרחיק את עצמה ממנו בתודעת הציבור הכללי . לכך יש להו...
To the book |
|
|