אומנות הפטפוט של י"ל פרץ

יהודיבור : מסות על תרבות יידיש | 84 | מנוכר בקרבם ? איך יירשם בנפשו דיבורם, שרק אתמול היה דיבורו שלו ? זה הרקע לשליחות הסטיסטית באזור טומשוב שאליה יצא לאון פרץ ב- 1890 ; עם חבר ילדותו ישעיה מרגולית, בכרכרה וסוס שאולים, הוא יצא לדרך כדי לתעד את התנאים המחרידים שבני דתו חיו בהם . 22 מרגע הגעתו נדמה לו המרחק בין ורשה ובין "הפרובינציות" כמרחק בין שמים לארץ . המשיכה המעורבת בדחייה בין המספר למושאי מחקרו הנבערים למראית עין היא שהפכה את עשרים ושניים הפרקים של "ציורי מסע" ( "בילדער פֿון אַפּראָווינץ-רײַזע" ; ע' : ג, עמ' ט - פ ; י' : ב, עמ' 117 - 191 ) שפרסם פרץ בכרך השני של "דיא יודישע ביבליאָטעק" לשונים מכל "תמונה" אחרת שכתב לפניו ואחריו . הפרולוג כתוב בקולו של אינטלקטואל, אזרח אמיתי של אירופה, שעומד הרחק ממושא המחקר . הוא מדבר באותה נשימה על "דער רוח" ( המילה "רוח" שייכת לרכיב העברי של היידיש ) ועל ה"צײַטגײַסט" ( רוח הזמן ) באותן שנים אחרונות של המאה התשע- עשרה, ומפרט כיצד "די אַסטראָנאָמיע באַרעכנט פֿריִער יעדע ליקוי- חמה, יעדע ליקוי-לבֿנה" – "חכמת התכוּנה מַגדת מראש כל לקוּי חמה וכל לקוּי לבנ...  To the book