|
|
136 הצבא בתקופת דנג – קץ הצבא העממי בשלטון, לא היה ניתן לשנות מדיניות זו . משהשתנה המשטר, הפך הדבר לאפשרי : עלה ממשל חדש המחויב לצמיחה כלכלית מהירה, הפתוח לשיטות חדשות, שאינו כה חושש מפני סביבה בין-לאומית עוינת . מכאן שהרפורמות בצבא היו עשויות להתרחש רק בעקבות השינויים בהנהגה . יורשיו של מאו נותרו חלוקים בדעתם לגבי סוגיות הרפורמה הפנימית הכללית, אך נראה ששררה ביניהם תמימות דעים בסיסית בדבר הצורך במודרניזציה בכל מגזרי החברה ; אחד הנהנים העיקריים מכך היה הצבא . מידע על המדיניות והתכניות של המודרניזציה הצבאית הסינית נפוץ זה מכבר, בעוד שאין זה ברור עד כמה התקדם יישומן ומה הייתה השפעתן על יכולותיו של 'צבא השחרור העממי' . בניסיון להעריך זאת עוסק הפרק . תפיסת האיום כמדינה מתפתחת וענייה יחסית, סין עמדה בפני הבעיה שניסח בשעתו פרידריך הגדול : 'מי שמנסה להגן על יותר מדי, אינו מגן על דבר' . בגלל עונייה היחסי בראשית עידן הרפורמות, היה על סין לוודא שתפיסת האיום שהיא מחזיקה בה איננה מוגזמת, ומטילה עומס רב מדי על אמצעיה המוגבלים . בראשית שנות השמונים עשו מנהיגי סין הערכה מחודשת של אופי האיומים שהמדינה...
To the book |
|
|