יורם עברון: מבוא

10 הצבא הסיני ממאו עד ימינו וכנראה שרק השתלטות הצבא על מערכות השלטון האזוריות מנעה זאת . במישור החיצוני – התדרדרות היחסים עם ברית המועצות, שהגיעה לשיאה ב- 1969 עם פרוץ תקריות גבול אלימות ביניהן, ניפצה את תחושת ההנהגה שסין תוכל להמשיך ולהתמודד לבדה עם שתי מעצמות-העל . בתגובה לכך חוללה סין בתחילת שנות השבעים תפנית דרמטית במדיניות החוץ שלה וכוננה יחסים עם ארצות הברית . למרות כל אלה מנעו הסערות הפוליטיות בצמרת ההנהגה את שיקום המדינה, ורק מותו של מאו ב- 1976 אִפשר את השינוי המיוחל . עם עלייתו של דנג סיאו-פינג לשלטון, כשנתיים לאחר מות מאו, פתחה סין בדרך חדשה . בניגוד למאו סבר דנג שהדרך למימוש החזון הסוציאליסטי תלויה בפיתוחהּ הכלכלי של המדינה – ולא להפך – והציב יעד זה בראש סדר העדיפות הלאומי . כחלק ממדיניות זו החדיר דנג יסודות של תחרות חופשית ותמריצים חומריים לניהול הריכוזי של הכלכלה, פתח את סין לעולם ) מדיניות 'הדלת הפתוחה' ( והכריז על מודרניזציה בארבעה מגזרים מרכזיים : חקלאות, תעשייה, מדע וטכנולוגיה, וביטחון לאומי ) מדיניות 'ארבע המודרניזציות' ( . גם גישתה של סין בתחום מדיניות החוץ השתנתה : ...  To the book