פרק רביעי: "כָּךְ בָּעוֹלָם": בין חיקוי החיים לחיי החיקוי

| 195 | "כָּךְ בָּעוֹלָם" : בין חיקוי החיים לחיי החיקוי הקשר הברור בין ה"ניגון" ל"דרך" והעובדה שהאדם שאליו פונה דוברו של אלתרמן שרוי ב"ניגון" זה, ומתקרב באמצעותו אל הוויית הטבע המחזורי . 1 אריאל הירשפלד סבור כי מה שזך פירש כ"אדישותם" של המשקל והצורה האלתרמניים לתוכן לא היה אלא "קשר עמוק של ייצוג למערכת זיקות מרכזית בעולם השירי, הזיקות שבין האדם ובין הטבע" . 2 לא שלילה של "רגש" ניכרה בשירים האלה, אלא ביטוי פעיל של "יסוד הטבע בעולם" . בכך נשללה טענת המכניזם של זך — מתוקף שלילת "אדישותו" של הריתמוס לתוכן, והצבעה דווקא על הקשר העמוק בין הצורה הפרוזודית של השיר האלתרמני למערכת הזיקות בעולם המעוצב בשיר . זך ביקש "לכידוּת" בין תוכן לצורה, ואילו אלתרמן ביקש להציג דווקא את המתח הטמון במבנה האנלוגי בין התוכן לצורה . בהרצאה השלישית מתוך סדרה שכותרתה "הפואטיקה של המוסיקה", שנשא איגור סטרווינסקי באוניברסיטת הרווארד, הציג המלחין את עיקרי אמונתו בדבר אופייה של ההלחנה המוסיקלית . 3 סטרווינסקי מצביע בהרצאה זו על שני סוגים עיקריים של ריתמוס . הסוג הראשון קרוב למה שאפשר להגדירו, בהקשר האלתרמני, כספֵרה מש...  To the book