א. זמן וריתמוס: "סיפור הכיסוי" של הסובייקט הזכי

המוסיקה של המהפכה | 78 | המסות והמאמרים הנכתבים באותן שנים ? מצד אחד, מאמריו של זך הם ביטוי לעיסוק "ספקולטיבי" מובהק, המבקש לעמוד על עקרונותיה של אותה "מוסיקה חדשה", ואילו השירים הם ביטוי לעיסוק "מעשי" ; ניסיונות מימושה של ה"מוסיקה" עצמה . מצד אחר, שירים אלו אינם אלא תהייה נמשכת, מדעת ושלא מדעת, על אודות קיומה של המוסיקה כישות פנומנולוגית — ובמובן זה הם "ספקולטיביים" הרבה יותר מן המסות . אם נשווה את עיסוקו של זך במוסיקה למשורר כפול ואלרי, למשל ( שכתב על המוסיקה באובססיביות ) , נגלה כי בניגוד לו, זך ממעט לדון ביצירות מוסיקליות קונקרטיות . זך כתב, למשל, שירים ומאמרים אחדים על אודות יצירות ויוצרים מתחום האמנות הפלסטית, 2 אך אין באמתחתו רשימה או מאמר המנתחים לעומקם יצירה מוסיקלית קונקרטית או עולם מוסיקלי של מלחין ספציפי . לא פעם נדמה שכל נגיעותיו המהותיות במוסיקה נעשו בתיווכה של השירה . לעומת משורר כוואלרי שעסק בעיקר בסוגיות אפיסטמיות הקשורות במוסיקה, כגון הניגוד בין האימאז' שמעוררת המוסיקה בתודעתנו ובין אימאז'ים שמעוררות בנו אמנויות אחרות, 3 זך ממעט לדון בסוגיות אפיסטמיות הקשורות במוסיקה ...  To the book