השלכות מאוחרות ורמיזות פסבדו-היסטוריות על ס"כ, חג הסוכות ומעמדו של עזרא [ 221 ] 2 ראה אסכנזי, Age of Prose , עמ' 53 - 57 , 71 - 73 , 83 - 87 , 119 - 121 ועוד . והשווה דאגן, Covenant , עמ' 56 : 'מתוך חמישים ושבע היקרויות של המונח בית אלהים בעזרא-ונחמיה [ עם רשימה מלאה בהערה ] , אף לא אחת יחידה אינה מתייחסת ישירות לעיר או לעם' ( הסתיגות זו אין לה ולא כלום עם העובדה שדאגן מייחד את רוב ספרו לבחינה סינכרונית דווקא של חידוש הברית בנחמ' ח – י ) . התיאוריה הספרותית המודרנית המבחינה בתוכנית של סיפור שלושה שלבים, מבדילה אֶסכנזי גם בעו"נ בין הצהרת כורש ( עז' א,א-ד ) , שהיא ה'פוטנציה', Potentiality ; בניין המקדש וחומות ירושלים ( עז' א,ה – נחמ' ז,עג ) , שזה ה'מימוש', Actualization ; ומקריאת התורה עד הסוף ( נחמ' ח,א – יג,לא ) , שזה ה- Success , 'ההצלחה, סימן הברכה' . השלבים השני והשלישי נחלקים הלאה לשלבי-משנה . עיקר מרכזי בתפיסתה היא הטענה החוזרת תכופות, שלפי עו"נ נחשב כל התחום שלפנים מן החומות וגם ההתכנסות של העם בירושלים, כ'בית אלהים' – והטענה דחוקה לחלוטין, למרות הראיות העקיפות שהיא טורחת להבי...
To the book