בין עז' ז–י לנחמ' ח–י

כריתת האמנה וגירוש הנשים הנוכריות [   401  ] 23 בהנחה זו, כשהיא לעצמה, שברקע עז' ט – י התורה כבר נודעה, חש היטב טורי . ראה במיוחד ES , עמ' 253 , הערה 1 , שהוא מבטא שם את ההנחה במילים נמרצות ודוחה בכל תוקף את נסיונו של ברתולט לטעון שגירוש הנשים הנוכריות יתבאר מתוך 'עולם המחשבות' של דברים, יחזקאל, מלאכי וישעיהו השלישי . ההערה מסתיימת ( בעמ' הבא ) בהודעה שעז' ט הוא המשך של נחמ' ח, ואם לא – אי-אפשר להסבירו . על ההנחה הנזכרת כבר עמד טורי ב- CHV , עמ' 31 , 34 . אבל ראה להלן . האמנה שנתקיים כתוצאה מכך . זכרונות עזרא, עז' ז – י, הוא הקטע הראשון, מכיל כנגד זה, כאמור, שני עניינים – סיפור העלייה של עזרא מבבל לירושלים עם הקהל שנצטרף אליו ובידו כתב הנשתון שניתן לו מאת המלך ( פרקים ז – ח ) ופרשת הגירוש של הנשים הנוכריות ( פרקים ט – י ) . בין שני העניינים הללו יש, בתוך זכרונות עזרא, קרע ופרק ט אינו יכול להיות המשך ראשוני של פרק ח . בתחילת פרק ט נאמר שהשרים ניגשו אל עזרא והודיעוהו ש'לא נבדלו העם ישראל והכהנים והלְוִיִּם מעמי הארצות כתועבותיהם [ נה"ש ושאר תרגומים קדומים : בתועבותיהם ] . . . והתערבו זרע...  To the book