מצוקות וערכים בגילדות הבשר

פשוטי העם באספקלריית בית הדין | 69 לאיש זר, כי אם לבנו ולחתנו ולאחיו הבא מכח אביו שהיה אומן מנקר הבשר" . 101 מכאן שהגילדה סגורה היא, והחברוּת בה מוענקת אך ורק לקרובים מסוימים . עיקר זה חוזר שוב ושוב : "כל איש אשר לא היו אבותיו במלאכה הלזו לא נוכל ללמדו ואפי [ לו ] איש לאחיו הבא מבחוץ כלל, שהרי הוא כמו זר נחשב" . 102 משסימנו אנשי הגילדה את גבולות המונופול הכלכלי שהופקד בידיהם כלפי חוץ, נפנו לסמן את גבולותיו כלפי פנים, בינם לבין עצמם . על פי התעודה, לא די היה בשיוך המשפחתי, אלא נדרש גם לימוד המקצוע בשלמותו, "כדי שלא יבא להאכיל את בני ישראל דבר שאינו מתוקן ח"ו [ = חס וחלילה ] " . 103 תקינות חיי הדת של כלל הציבור הייתה ההצדקה העיקרית לתקנות המחודשות : "יען כי כל עצמה של ההסכמה הלזו נתקנה לבל יבואו להאכיל את בני ישראל דבר שאינו מתוקן" . 104 ואולם "מתוקן" אין פירושו הבטחת הבקיאות בניקור בלבד — הכשרה שכל אחד יכול לקבל — אלא גם השמירה על הגבולות החברתיים של המקצוע . כל חבר בגילדה שהיה בקי ולימד את מי שאינו שייך לחוג המורשה, נחשב כמי ש"עבר חק הפר ברית ופרץ גדר", והוא עצמו הוצא מן הגילדה ונענש ב...  To the book