|
|
פזורה ומונחיה | 47 ( ראש חכמי הדת באזור ) , האחראי על המקומות הקדושים ( נַקִיבּ אל - אַוְקַאף ) ועוד . כמו האעיאן, גם חלק מבעלי המשרות הצבאיות בעיר היו מקומיים : מקצתם יניצ'רים ורובם תותחנים ואנשי חימוש ותובלה . 64 נוסף על כך, משפחות הנכבדים המקומיים הן הן שהחזיקו בנכסי הרכוש והקרקע הגדולים ביותר במחוז, ומקרבן יצאו רוב בעלי המשרות הציבוריות החשובות וחכמי הדת הבכירים . כמו כן הייתה להן השפעה רבה על הציבור העירוני ועל הכפריים במחוז, שרבים מהם ישבו על אדמותיהן, ושבשעת הצורך הן יכלו לקרוא אותם לנשק . שום ממשל אימפריאלי לא היה יכול להחזיק מעמד בשלב זה בלא תמיכתן . בשלהי המאה השמונה עשרה נוכחות אנשי המרכז בפריפריה של ירושלים הייתה דלה, והשפעתה על מבנה החברה לא הייתה רבה . ואולם במקומות אחרים היא לבשה צורה וממדים אחרים . במצרים למשל לשליחים הישירים של המרכז האימפריאלי היה משקל דומה, אך בה בעת התפתחה עוד קבוצה שלטת — הממלוכים, קבוצה גדולה למדי שמאחזיה היו מקומיים, ושאנשיה לא נעו בדרך כלל ממחוז אימפריאלי אחד אל זולתו . עם זאת אף הם התייחסו לעסכרי העות'מאנים, טיפחו את תרבותם וזהותם הנבדלת, ואת מ...
To the book |
המכללה האקדמית אשקלון
|
|