התרבות הקהילתית והתרבות האימפריאלית

28 | אסתאנבול לעומת זאת קהילות הנשלטים התאפיינו בתרבויות שלא בהכרח היו כתובות, ושהיה להן אופי דיאלקטלי מקומי בלבד . כך לחלוקה לשתי שכבות עיקריות הצטרף הבדל יסודי באופי התנועה של מי שהשתייכו אליהן : לשליטים היה כושר תנועה אופקי, ממקום למקום ומקהילה לקהילה, בעוד הנשלטים נשארו צמודים למקומם ויכלו לנוע בקלות רק בכיוון אנכי, בתוך מחוזם ובמעלות קהילתם . 10 אף באסתאנבול, בירת האימפריה, לא היו מאפייני התרבות של העילית המנהלית - הצבאית משותפים לכול, קל וחומר מאפייני התרבות של חכמי הדת המוסלמים . השפה העיקרית ששימשה את רוב הרעאיא הד'מים ( הלא - מוסלמים ) 11 שצפו במצעד לא הייתה תורכית, אלא יוונית או ארמנית או ג'ודזמו ( הלאדינו המדוברת ) . לא רק מרחק חברתי - פוליטי שרר אפוא בין רוב הרעאיא הצופים לבין העסכרי הצועדים בסך, אלא גם פער תרבותי . פער כזה ודאי וּודאי הפריד בין הצועדים לבין נתינים עות'מאנים כמו חיד"א שבאו לבירת האימפריה מן הפריפריה . התהלוכה שהובילה את מצטפא השלישי לטקס חגירת החרב במתחם הקבר של איוב גילמה אפוא בהֶרכבה ובארגונה לפחות חמישה מיסודות המשטר העות'מאני . ואולם בין אחדים מן היסודו...  To the book